יש משהו בלביבות פירה שמחזיר אותי ישר למטבח של אמא שלי, עם הריח הנפלא שעלה מהמחבת והחמימות שהתפשטה בבית. היינו מתכנסים כולם מסביב לשולחן, עוד לפני שקריאות "זה מוכן!" נשמעו. אלו לביבות פשוטות, אבל מלאות אהבה, מהסוג הזה שמחמם את הלב ומכניס שלווה גם אחרי ימים עמוסים.
היו שנים שהיינו מכינים את הלביבות האלה משאריות פירה מאתמול, בדיוק לפני שהולכים לישון. קמים בבוקר, מחממים קצת במחבת ויושבים לאכול ליד החלון עם כוס תה. עד היום, כשאני רואה תפוחי אדמה מבושלים, אני ישר חושבת – “הלביבות של אמא”.
משך הכנת המתכון
המתכון הזה דורש קצת סבלנות, בעיקר עם הפירה שצריך להתקרר לפני שממשיכים. ההכנה עצמה לוקחת כחצי שעה, תלוי בקצב שלכם, אבל מבטיחה שהתוצאה שווה כל רגע.
אל תדאגו, זו אחת המנות שהכי כיף להכין בבית. עם כמה קערות, מזלג וכף – ואנחנו לגמרי שם.
מרכיבים
המתכון מספיק למשפחה של 6 נפשות, או ל-8 אם מגישים כתוספת עם סלט חמצמץ או לצד מרק חמים.
- 800 גרם תפוחי אדמה (בערך 6 תפוחי אדמה בינוניים)
- 2 ביצים גדולות
- 100 גרם פירורי לחם (אפשר גם פנקו)
- חצי כפית מלח
- רבע כפית פלפל שחור
- 1 כפית אבקת שום
- 2 כפות בצל ירוק קצוץ דק (או בצל לבן מטוגן קלות)
- שמן קנולה לטיגון
- אופציונלי: קוביית גבינת מוצרלה או קשקבל – לתוך כל לביבה
עדיין מחפשים מחבת לקרפים ולפנקייקים? במדריך מחבתות הקרפ שלנו השווינו חמישה דגמים לפי קוטר, ציפוי, אינדוקציה ומדיח, ואיזו מתאימה לקרפ ביתי ואיזו לקרפ צרפתי גדול.
שלבי הכנה
- מקלפים את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות ומבשלים במים עם מעט מלח עד שהם רכים מאוד – בערך 20 דקות. מסננים ומועכים לפירה חלק ואחיד. נותנים לו להתקרר לפחות 20 דקות, שיהיה נעים למגע.
- מעבירים את הפירה לקערה גדולה, מוסיפים את הביצים, פירורי הלחם, התבלינים והבצל הקצוץ. מערבבים עד שמתקבל מרקם רך שאפשר לעצב בידיים.
- אם רוצים, מכניסים פיסה קטנה של גבינה למרכז כל לביבה ו"מקפלים" עליה מהתערובת. יוצרים כדורים שטוחים בעובי של כ-2 ס"מ.
- מחממים שמן במחבת (בערך כסנטימטר גובה), ומניחים את הלביבות בעדינות. מטגנים עד שהן מזהיבות ופריכות משני הצדדים – כ-3–4 דקות לכל צד.
- מעבירים לנייר סופג ומגישים מיד כשהן חמות, או שומרים לחימום בתנור אם רוצים להכין מראש.
טיפים והערות מהמטבח של גילה
במשך השנים גיליתי שאפשר להחליף חלק מהפירה בדלעת מבושלת ומעוכה – יוצא מתקתק ויפהפה בצבע. וגם מתכון קצת יותר בריא וקל לעיכול.
סוד קטן שלמדתי מאמא שלי – אם שמים כפית של מיונז בתוך התערובת, הלביבות יוצאות נימוחות במיוחד ונשמרות עסיסיות גם אחרי קירור. שווה לנסות, אני עושה את זה תמיד כשמכינה מראש.
שאלות ותשובות נפוצות מהקוראים
1. אפשר להשתמש בפירה שנותר ממנה קודמת?
כן, בהחלט! דווקא פירה שהתקרר מהמקרר מתגבש וקל לעבוד איתו. רק חשוב לבדוק אם הוא כבר לא ממולח מדי, ואם כן – להתאים את המלח בהתאם. לפעמים אני מוסיפה פירורי לחם כדי לייצב את התערובת כשהפירה מראשיתו היה רך יותר.
2. האם אפשר לאפות במקום לטגן?
בוודאי. משמנים תבנית ומשטחים עליה נייר אפייה. מניחים את הלביבות, מרססים מעל מעט שמן ואופים ב-200 מעלות כ-20 דקות, עד שהן מזהיבות. בבחירה הזו הלביבה יוצאת מעט פחות פריכה אך עדיין טעימה מאוד ויותר בריאה.
3. איזה סלט מומלץ להגיש ליד?
אני אוהבת להגיש את הלביבות האלו עם סלט ירקות קצוץ דק, סלט עגבניות עם בצל סגול או טחינה בצד. אם מחפשים רעיונות נוספים, תציצו בקטגוריית הסלטים. יש שם סלטים מרעננים שילוו אותן נפלא.
4. מה אפשר לשים במקום ביצים?
אפשר להשתמש בכף זרעי צ’יה או פשתן טחונים עם 3 כפות מים – זה מחליף ביצה אחת. אם מחפשים גרסה טבעונית שלמה, אפשר לעיין גם במתכונים הצמחוניים שלי.
5. הלביבות מתפרקות לי במחבת – למה?
כשהפירה חם מדי או רטוב מדי – הלביבות נפרדות. חשוב לתת לפירה להתקרר לגמרי. אם עדיין רך מדי, תוסיפו עוד קצת פירורי לחם בהדרגה. אני לפעמים שמה את התערובת חצי שעה במקרר – זה עוזר מאוד.
6. איך שומרים ולכמה זמן זה מחזיק?
הלביבות מחזיקות יופי במקרר במשך 3 ימים, בתוך קופסה אטומה. אפשר לחמם בתנור או אפילו בטוסטר אובן, והן נשארות טעימות. אפשר גם להקפיא אחרי הטיגון – רק חשוב לתת להן להתקרר קודם.
7. אפשר להכין לביבות בקטן לילדים?
כן, בהחלט. אני אוהבת להכין לביבות קטנות בקוטר 4 ס"מ – קלות לאחיזה ביד ונהדרות לארוחת ערב או קופסת אוכל. אם רוצים, ניתן להוסיף קצת תירס או קוביות גבינה צהובה – יוצא צבעוני וחביב.
8. הלביבות מתאימות להפוך לקציצות?
לגמרי. אם רוצים להרחיב את הרעיון, אפשר להוסיף לתערובת קציצת פירה קטנה בשר טחון, כמו ברובד שבלב – כמו מנת פיוז’ן של פעם. תוכלו למצוא רעיונות דומים גם במתכוני הבשר שלי, שמחזירים את הטעמים של המטבח הביתי המסורתי.
אם תכינו את הלביבות האלו, אתם מוזמנים לשתף אותי איך יצא לכם. הכי מרגש אותי לראות את התמונות ולקרוא את הסיפורים שלכם – כל אחד והמטבח שלו, ואני שמחה להיות חלק ממנו. באהבה, גילה.
