בכל חנוכה, המטבח שלי מתמלא ריחות חמימים של טיגון מתוק, כזה שמזכיר לי את המטבח של אמא, כשאני ואחותי היינו עומדות על כסא גבוה ומסתכלות איך היא הופכת כל עיגול קטן של בצק לחגיגה זהובה. אבל הסופגניות של היום הן לא בדיוק כמו של אז – יש בהן משהו יותר זריז וקליל, מין קסם של לחסוך בזמן בלי לוותר על הטעם המושלם.
הסופגניות האלה עשויות מאשל – מוצר חלב פשוט וזמין שתמיד נמצא אצלי במקרר אחרי קניות. המירקם יוצא אוורירי ונמס בפה, בדיוק כמו שאוהבים אצלי בבית. זה מתכון מהסוג שעובר מדור לדור וכולם שואלים אחר כך איך אפשר שמשהו כל כך פשוט – יהיה כל כך מדהים.
משך הכנת המתכון
המתכון הזה דורש קצת סבלנות, כי צריך לתת לבצק לנוח, אבל מבטיחה שזה שווה כל רגע. ההכנה עצמה לוקחת כ-20 דקות, והטיגון בערך רבע שעה – תלוי בגודל שאתם רוצים להכין. תוך שעה מרגע שתתחילו – הסופגניות כבר על הצלחת.
אל תדאגו, המתכון הזה פשוט יותר ממה שהוא נראה. אני מסבירה בדיוק כל שלב כדי שלא תרגישו לבד לרגע. אפילו אם לא אפיתם או טיגנתם בעבר – תצליחו.
מרכיבים
המתכון מספיק לכ-25 סופגניות קטנות או 15 בינוניות – מושלם למשפחה ולכמה שכנים שמריחים את הריח ובאים לדפוק בדלת.
- 1 גביע אשל (200 גרם)
- 2 ביצים גדולות
- 2 כפות סוכר
- 1 שקית סוכר וניל (10 גרם)
- 1 כפית תמצית וניל
- 1.5 כוסות קמח לבן (210 גרם)
- 1 שקית אבקת אפייה (10 גרם)
- קורט מלח
- שמן לטיגון עמוק
- אבקת סוכר לפיזור מעל
שלבי הכנה
- בקערה גדולה טורפים את הביצים, מוסיפים את הסוכר, הסוכר וניל ותמצית הווניל. טורפים עד שתערובת בהירה ואחידה.
- מוסיפים את האשל וממשיכים לערבב עד שהוא נטמע בתערובת היטב.
- מנפים פנימה את הקמח, אבקת האפייה והמלח. מערבבים היטב עד שהבלילה סמיכה, רכה ודביקה.
- מחממים שמן עמוק בסיר רחב (הגובה של השמן צריך להיות לפחות 5 ס"מ). מנמיכים לאש בינונית-נמוכה כדי שהסופגניות לא יישרפו מבחוץ וישארו רכות בפנים.
- בעזרת שתי כפות רטובות (או ידיים משומנות) יוצרים כדורים קטנים ומכניסים בזהירות לשמן. מטגנים כל נגלת 4–5 דקות עד שהסופגניות זהובות מכל הצדדים.
- מוציאים לנייר סופג, מפזרים מעל אבקת סוכר ומגישים כשהן עדיין חמימות. אפשר גם למלא בריבה או שוקולד למי שאוהב.
טיפים והערות מהמטבח של גילה
במשך השנים גיליתי שאפשר להחליף את האשל ביוגורט טבעי באותה כמות, וגם שמנת חמוצה עובדת מצוין. למי שלא רוצה מוצרי חלב – יוגורט סויה טבעי עושה עבודה יפה ומתקבל טעם מצוין. המתכון הזה סלחני, תרגישו חופשי לשחק.
סוד קטן שלמדתי מסבתא שלי – להרטיב את הכף במים רותחים לפני כל סופגניה. זה עוזר לשחרר את הבלילה בקלות ולקבל צורת עיגול כמעט מושלמת. ועוד טריק – מוסיפים לקמח מעט קינמון, והתוצאה מזכירה בצק סוכר מנחם במיוחד.
שאלות ותשובות נפוצות מהקוראים
1. האם אפשר לאפות את הסופגניות במקום לטגן?
כן, אפשר להכין את אותם כדורים בתבנית שקעים משומנת ולבשל בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, כ-20 דקות. מתקבלות מין מאפינס ביס מתוקים, לא בדיוק אותו טעם של טיגון – אבל פתרון יותר בריא, במיוחד לילדים קטנים.
2. למה הבלילה יוצאת רכה מדי ואי אפשר לעבוד איתה?
זה תקין – הבלילה אמורה להיות דביקה. לא בצק שאפשר ללוש. השתמשו בכפות לעיצוב הכדורים, ורטבו אותן בין לבין. אם מרגיש לכם רך מדי – הוסיפו כף נוספת של קמח, אבל לא יותר מדי כדי שלא תצא סופגנייה קשה.
3. האם אפשר להכין את הבלילה מראש ולשמור במקרר?
אפשר – עד 24 שעות במקרר. רק חשוב להוציא אותה לטמפרטורת החדר חצי שעה לפני הטיגון ולערבב שוב בעדינות. הבצק מתעבה מעט במקרר, ולכן אולי תצטרכו להוסיף כף-שתיים של אשל או מים כדי להחזיר את המרקם לבסיסי.
4. כמה זמן הן נשארות טריות?
הכי טעימות באותו היום, כשהן חמימות ואווריריות. אם נשאר – שמרו בקופסה אטומה בטמפרטורת החדר ליומיים. כדאי לחמם 10 שניות במיקרו או כמה דקות בטוסטר אובן כדי להחזיר את הרכות.
5. האם אפשר להוסיף מילוי מראש?
לא. את המילוי הכי טוב להוסיף אחרי הטיגון, עם מזרק עוגות או בקבוק לחיץ. אפשר למלא בריבה, שוקולד, חלווה או אפילו גבינה מתוקה – כל אחד לפי הטעם שלו.
6. הסופגניות יצאו בהירות מבפנים – למה?
זו לרוב תוצאה של טיגון על אש גבוהה מדי. החוץ משחים מהר, הפנים נשאר נא. חשוב לטגן על אש בינונית–נמוכה, ולבדוק סופגניה אחת ראשונה כ"ניסיון". אם צריך – להנמיך חום.
7. האם אפשר להשתמש בקמח כוסמין?
כן, השתמשו באותה כמות. הסופגניות ייצאו מעט יותר צפופות, אבל עדינות וטעימות. אפשר גם לערבב חצי חצי – קמח לבן עם כוסמין או טף, בשביל מרקם בריא ומזין יותר.
8. איך לשדרג את ההגשה?
אפשר לפזר מעל הסופגניות אבקת סוכר מעורבבת עם קינמון, להגיש עם קערית ריבת פטל או שוקולד חם בצד לטבילה. אפילו אפשר להגיש כקינוח לשולחן חג יחד עם משקאות חמים כמו סחלב ביתי או שוקו חם – חוויה משפחתית אמיתית.
הסופגניות האלו הן מסוג המתכונים שאני חוזרת אליהם כל שנה, לא רק בחנוכה. כשהילדים רוצים משהו מתוק של בית בסופ"ש, או כשמבקשים "כמו של פעם" – אני מוציאה את הקערה ומתחילה לערבב. אין תחליף לריח הזה שמתפזר בבית ולחיוך שמגיע אחרי הביס הראשון.
אם ניסיתם את המתכון, אני ממש אשמח לראות את התוצאה – תשתפו אותי בתמונות, כתבו איך יצא לכם, ואל תשכחו להציץ גם בקיטלוג של מאפים נוספים שתמיד מצליחים. לחיים מתוקים ומלאים בחום ביתי!








