בתור מי שגדלה בבית שבו המטבח היה הלב הפועם של היום, אני זוכרת איך סבתא שלי רידדה את הבצק לפיתות דרוזיות דקות ואווריריות. זה תמיד היה מלווה בחיוך רחב ובסיפורים על הכפרים שהייתה מבקרת בהם, ובכל פעם הייתה חוזרת עם גרסה חדשה למתכון. לשבת על הברכיים לידה, להריח את הבצק התופח ולחכות לרגע שבו הפיתה יוצאת חמה ומנחמת מהמחבת – זו חוויה שלא אשכח לעולם. היום אני מכינה את זה לילדים שלי ומשתדלת לשמר את המסורת ההיא, בדיוק כמו שסבתא עשתה.
משך הכנת המתכון
המתכון הזה דורש קצת סבלנות, אך התוצאה מחממת את הלב! הכנת הבצק לוקחת כ-15 דקות, והוא זקוק לעוד כשעה לתפיחה. אחרי זה תהליך הטיגון קצר ומהנה, ותוך דקות תוכלו ליהנות מפיתות חמות וריחניות.
אל תחששו, זה מתכון קל ופשוט! אני אפרט כל שלב כך שתוכלו להרגיש בטוחים ומשוחררים. תנו לעצמכם ליהנות מהתהליך ומהתחושה המיוחדת הזו של יצירה במטבח.
מרכיבים
המתכון הזה מספיק ל-6 פיתות גדולות, בדיוק למשפחה כיפית או לערב עם חברים טועמים. אפשר גם להכפיל את הכמויות אם מגיעים אורחים.
- 500 גרם קמח לבן (3.5 כוסות)
- 7 גרם שמרים יבשים (כף אחת)
- כף סוכר
- ½1 כפיות מלח
- 300 מ"ל מים פושרים
- 3 כפות שמן זית
שלבי הכנה
- בקערה גדולה נערבב את הקמח, השמרים והסוכר. נעשה גומה קטנה באמצע ונוסיף את המים הפושרים בהדרגה תוך כדי ערבוב ביד או בכף עץ.
- כשנוצרת עיסה אחידה, נוסיף את שמן הזית ונלוש היטב במשך 8-10 דקות, עד שנקבל בצק גמיש ונעים למגע. בשלב הזה גם נרגיש איך כל הבית מתמלא בריח של שמן זית טרי.
- נשמן מעט את קערת הבצק ונכסה במגבת מטבח נקייה. ניתן לבצק לנוח כשעה עד שהוא מכפיל את נפחו. אני זוכרת שסבתא שלי תמיד אמרה שבזמן שהבצק נח, אנחנו גם נחים – זמן מושלם לשתות קפה.
- אחרי התפיחה, נחלק את הבצק ל-6 כדורים שווים ונרדד כל אחד לעיגול דק (בערך בקוטר 20 ס"מ). חשוב לרדד בעדינות, שלא יקרע.
- נחמם מחבת כבדה על חום גבוה ללא שמן, ונניח פיתה אחת בכל פעם. כשהפיתה תתחיל להתנפח מעט ונראה כתמים חומים על התחתית, נהפוך ונחכה עוד דקה-שתיים.
- נסיים את כל הפיתות ונערום אותן זו על זו, כך שישמרו רכות וחמות עד ההגשה.
טיפים והערות מהמטבח של גילה
אם אתם רוצים לשדרג את הטעם, נסו להוסיף כף טימין מיובש (זעתר) או שומשום לתוך הבצק בזמן הלישה. זה נותן לפיתות ארומה שמזכירה את המטבח של פעם.
לטיגון אחיד ומרקם מושלם, הקפידו שהמחבת תהיה חמה מאוד לפני שמתחילים. סבתא שלי תמיד אמרה: "הפיתה אוהבת חיבוק חם".
אפשר להגיש את הפיתות עם גבינה לבנה, חמאה או כל סוג של מטבל. תוכלו למצוא בקטגוריית הרטבים רעיונות לממרחים ותיבולים שייצרו שילובים נהדרים.
שאלות ותשובות נפוצות מהקוראים
1. האם אפשר להשתמש בקמח מלא במקום קמח לבן?
בהחלט! אני ממליצה להחליף רק 50% מהקמח בקמח מלא כדי לשמור על האווריריות. תצטרכו להוסיף מעט יותר מים, בערך עוד 2-3 כפות, מכיוון שקמח מלא סופג יותר נוזלים.
2. מה אפשר לעשות אם הבצק לא תופח?
בדקו שהשמרים שלכם טריים – זה חשוב מאוד. אם הם ישנים מדי, הבצק לא יתפח. בנוסף, ודאו שהמים לא חמים מדי, אחרת הם עלולים להרוג את השמרים. תמיד עבדו עם מים פושרים בלבד.
3. האם אפשר להכין את הבצק מראש?
כן! אחרי התפיחה אפשר לשמור את הבצק מכוסה היטב במקרר עד 24 שעות. כשהוא קר, תנו לו להתאושש קצת בטמפרטורת החדר לפני הרידוד.
4. האם יש דרך להכין את הפיתות בתנור?
אפשר, אם אין לכם מחבת כבדה. חממו את התנור למקסימום (250 מעלות), הניחו את הפיתות על אבן שמוט או תבנית לוהטת ואפו 3-4 דקות בלבד.
5. למה הבצק נדבק לרידוד?
עשו לעצמכם הרגל לזרות מעט קמח על משטח העבודה והמערוך. אם אתם משתמשים בקמח רב מדי, הפיתות עלולות לאבד את הרכות שלהן.
6. איך כדאי לאחסן פיתות שנשארו?
הכי טוב לעטוף אותן במגבת בד ולשמור בקופסה אטומה מחוץ למקרר ליום-יומיים. אם נשארו יותר מזה, כדאי להקפיא ולחמם בעת הצורך.
7. איך אפשר להפוך את המתכון לטבעוני לגמרי?
המתכון כפי שהוא כבר טבעוני, אבל שימו לב שאתם לא מוסיפים תוספות חלבי כמו חמאה או גבינה אם שומרים על הגרסה הטבעונית.
8. האם אפשר להכין את הפיתות ללא שמרים?
אפשר להשתמש באבקת אפייה במקום שמרים, אבל התוצאה תהיה שונה. אני ממליצה לנסות עם הכמויות המדויקות והטכניקה המתוארת כדי להגיע לטעם המושלם.
