בכל פעם שאני מכינה קרמשניט, אני חוזרת לרגעים של פעם, כשאמא שלי הייתה מקציפה את הקרם ביד והבית היה מתמלא בריח של בצק אפוי. היינו עומדות יחד מול התנור, מחכות שהבצק יתפח ויתפצפץ, ואני זוכרת את ההתרגשות כשחתכה לנו פרוסה עם סכין לחם ישנה. זה אחד מהקינוחים הנוסטלגיים שהכי מזכירים לי שבת של פעם – פשוט, נמס בפה, מלא אהבה ורוך.
במתכון הזה אני מכינה קרמשניט פרווה, כך שאפשר להגיש אותו גם בסיום ארוחת בשר, והוא שומר על כל הטעמים והמרקמים שאנחנו אוהבים – שכבות של בצק אוורירי וקליל עם קרם וניל רך ונימוח. לא צריך להיות קונדיטור כדי להצליח – רק קצת סבלנות והרבה אהבה.
משך הכנת המתכון
המתכון הזה דורש קצת סבלנות, אבל מבטיחה שזה שווה כל רגע. ההכנה עצמה לוקחת כחצי שעה, והקירור לוקח עוד כשעתיים לפחות כדי שהקרם יתייצב יפה.
אל תדאגו, המתכון הזה פשוט יותר ממה שהוא נראה. אני אלווה אתכם צעד אחר צעד, כמו שתמיד עשו לי במטבח הביתי.
מרכיבים
המתכון מספיק ל-8 מנות נדיבות – מושלם לאירוח משפחתי או לסיום מתוק בערב שבת.
- 2 עלים של בצק עלים פרווה (בערך 500 גרם סה"כ), מופשרים
- 750 מ"ל חלב סויה או שקדים לא ממותק
- 200 מ"ל קרם קוקוס (החלק השומני שקופא למעלה)
- 120 גרם סוכר
- 2 שקיות סוכר וניל
- 60 גרם קורנפלור
- 60 מ"ל מים
- 40 גרם מרגרינה איכותית/נטורינה
- אבקת סוכר לקישוט
שלבי הכנה
- מחממים תנור ל-200 מעלות. מרדדים את הבצק (אם צריך) ומניחים אותו על נייר אפייה. מחוררים את הבצק בעזרת מזלג כדי שלא יתנפח. אופים כל עלה כ-20 דקות עד שמזהיב ומתקבל מרקם פריך.
- בינתיים מחממים בסיר את החלב הצמחי, הסוכר וסוכר הווניל עד לסף רתיחה. בקערה נפרדת מערבבים את הקורנפלור עם המים עד שאין גושים. שופכים מעט מהחלב החם לתערובת הקורנפלור לטמפרור, ואז מחזירים את הכול לסיר ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שהקרם מסמיך.
- כשהקרם מתחיל להסמיך, מוסיפים את קרם הקוקוס והמרגרינה. מערבבים היטב עד שכול הקסם מתאחד לקרם חלק ונימוח. מכבים את האש ומניחים להתקרר חצי שעה בטמפרטורת החדר.
- חותכים את אחד מעלי הבצק לריבועים בעזרת סכין חדה (זה יהיה המכסה הקרנצ'י). מניחים את העלה השני בשלמותו בתבנית. שופכים עליו בזהירות את הקרם ומיישרים. מסדרים מעל את ריבועי הבצק ומכניסים למקרר לשעתיים לפחות.
- לפני ההגשה מפזרים אבקת סוכר בנדיבות – לא לדלג, זה נותן למנה מראה חלומי כמו קרמבו פתוח. מגישים קר ונהנים מכל ביס מנחם ונוסטלגי.
טיפים והערות
במשך השנים גיליתי שאפשר להחליף את קרם הקוקוס ברסק תפוחים טבעי או שמנת טבעונית מוקצפת – הקרם יוצא רך ומתוק גם כך, במיוחד אם מעדיפים טעם פחות קוקוסי. אם אין לכם קורנפלור, קמח תפוחי אדמה יעבוד לא רע בכלל.
סוד קטן שלמדתי מסבתא שלי – את עלי הבצק אפשר לאפות מראש ביום חמישי, לשמור היטב בקופסה אטומה, ואז ביום שישי פשוט להרכיב את הכל. ככה הקרמשניט גם נינוח יותר וגם אנחנו פחות בלחץ לפני שבת.
שאלות ותשובות נפוצות מהקוראים
1. איך שומרים את הקרמשניט אם נשארו שאריות?
אין הרבה שאריות כשמדובר בקרמשניט כזה נימוח, אבל אם בכל זאת נשאר – שומרים בקופסה אטומה במקרר ליום-יומיים. אחרי זה הבצק כבר פחות קראנצ'י, אבל הקרם עדיין טעים מאוד. ממליצה לפורר שאריות לתוך כוס קינוח אישית עם מעט פרי טרי – תענוג.
2. אפשר להכין גם בלי חלב צמחי, רק עם מים?
אפשרי, אבל הקרם ייצא פחות עשיר וטעים. אם חייבים – מחליפים את החלב הצמחי כולו במים ומוסיפים עוד כף סוכר ושקית סוכר וניל. טעם הווניל יחפה על כל מה שחסר.
3. הקרם לא נקרש לי כמו שצריך, מה אפשר לעשות?
כנראה שהקרם בושל פחות מדי זמן או שהקורנפלור לא הספיק להסמיך טוב. בפעם הבאה תרוויחו עוד 2 דקות בישול על אש קטנה עד שתקבלו מרקם כמו דייסה סמיכה. אם זה כבר קר מדי – אפשר להקציף חבילת קצפת צמחית ולקפל פנימה לקרם שנשאר – יוצא טעים וסמיך גם כך.
4. יש גרסה ללא גלוטן?
בוודאי. ניתן לקנות עלי בצק עלים ללא גלוטן (יש כאלה טעימים בשוק) ולהשתמש בקורנפלור או בקמח תפו"א להסמכת הקרם. יוצא מושלם ונמס בפה, בדיוק כמו המקור.
5. אפשר להכין את הקרם מראש?
כן, בהחלט. אפשר להכין את הקרם יום קודם, לשמור במקרר מכוסה בניילון צמוד לקרם כדי שלא ייווצר קרום. לפני ההרכבה כדאי לערבב אותו עם מטרפה ולטשטש את הגבולות – הוא יתאחד חזרה ויהיה חלומי.
6. הקרמשניט שלי מתרכך מדי במקרר, מה עושים?
הטריק הוא לא להניח את שכבת הבצק העליונה ממש לפני ההגשה. שומרים אותה בנפרד בקופסה סגורה ומניחים רק כשמגישים. כך שומרים על הקריספיות המושלמת גם למחרת.
7. זה מתאים לשימוש כפאי אישי? בתבניות קטנות?
מאוד! אני לפעמים מכינה את הקרמשניט הזה בכוסיות שקופות או בתבניות קרמיקה אישיות – שכבת בצק, קרם, ועוד שכבה קטנה של בצק מרוסק מעל. קינוח חלבי למראה, אבל לגמרי פרווה. נראה חגיגי ומרשים, במיוחד לשולחן חג או שבת מיוחדת.
8. איך לדעת מתי הבצק מוכן ולא יישבר בהרכבה?
כשאתם רואים שהבצק נאפה לגוון זהוב עמוק והוא נשמע פריך כשמנגבים עליו עם סכין – זה הזמן להוציא. אם הוא מתייבש מדי, תנו לו להתקרר לגמרי ואז חתכו בזהירות לסכינים חדים, זה מונע התפוררות. גם ברגע שהוא צונן, הרבה יותר קל לעבוד איתו.
אם אהבתם את המתכון הזה, תוכלו למצוא עוד קינוחים נימוחים בקטגוריית הקינוחים. ואם תחשקו להגיש אותו לצד סלט מרענן, אני ממליצה להציץ גם בקטגוריית הסלטים – לפעמים איזון קטן של ירק ליד המתוק עושה פלאים.
אתם מוזמנים לשתף אותי איך יצא לכם – הכינו, צלמו וכתבו לי. תמיד מרגש אותי לראות איך המתכונים שלי מתעוררים לחיים אצלכם במטבח.
